רישוי עסקים לאירועים בתחומי הרשות המקומית

רישוי אירועים רבי משתתפים הינו נושא מורכב, בין אם נערך באופן פרטי, בין אם על ידי הרשות כאירוע ציבורי, ובין אם באופן משולב (הרשות ופרטי). בבואנו לבחון האם אירוע מסוים יהא חב ברישיון עולה קושי לשרטט מראש קווים ברורים ומוחלטים.

זה המקום להבהיר, על פי האמור בסעיף 36 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: "החוק") לא חלה חובה על הרשות המקומית להוציא רישיון עסק ממש, אך מי שמוסמך להוציא רישיון עסק בתחומי אותה הרשות רשאי לקבוע כי העסק עומד בכול התנאים הנדרשים לשם קבלת רישיון לעסק כזה בהתאם לפריט הרישוי הרלוונטי בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג-2013 (להלן: "הצו"). כך גם נקבע בפסק דין שדות מיכה (ת"פ (שלום י-ם) 3217/01 מדינת ישראל נ. האגודה השיתופית שדות מיכה) ביחס לסעיף 36 לחוק :

"מאותו סעיף עולה כי רשות מקומית אינה מחויבת ברישיון עסק; מי שהוסמך לאשר הוצאת רישיון, רשאי לקבוע תנאים לעיסוקה של הרשות המקומית, והרשות המקומית חייבת לקיים את התנאים האלה כאילו נקבעו ברישיון עסק."

לשון אחרת, רשות מקומית, המפעילה עסק שטעון רישיון על פי הצו, לא חייבת להוציא רישיון עסק, אך עליה לעמוד בתנאים והוראות התקנות שהיו נדרשים מכל בעל עסק אחר המפעיל עסק מאותו הסוג לאור מטרות חוק רישוי עסקים וחשיבות הערכים עליהם הוא נועד להגן (מניעת מפגעים ומטרדים, מניעת סכנות לשלום הציבור, בריאות הציבור ועוד). אי עמידה בתנאים ובתקנות מהווה עבירה על חוק רישוי עסקים, על אף שלא חלה על הרשות החובה להוציא רישיון בפועל (ראה ע"פ (מחוזי חי') עירית או עקיבא נ. מדינת ישראל).

 ויובהר, גם במצב בו העמדה המשפטית תהא כי האירוע על פי נסיבותיו איננו טעון רישיון עסק על פי כל דין, אין הדבר אומר בהכרח כי הוא גם אינו טעון אישורים לפי חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, כפי שיורחב להלן. עם זאת, קיימים מספר כללים אשר יכולים לסייע במקרים הפחות מובהקים, בקבלת החלטה לגבי אירוע מסוים, האם הוא טעון רישיון עסק או לא. דרך המלך להכרעה סלולה דרך סיווג האירועים.

מומלץ לסווג את האירועים במרחב הציבורי לשלושה:

1. אירוע המהווה אירוע טעון רישוי לפי פריטי הרישוי בצו.  אירוע מסוג זה מחייב קבלת כלל האישורים של הגורמים למתן רישיון עסק בהתאם לפריט הרלוונטי בצו.
2. אירוע שאינו טעון רישוי ובו 200 משתתפים ומעלה המהווה אסיפה לפי חוק הבטיחות במקומות ציבוריים, תשכ"ג – 1962 (להלן: "חוק הבטיחות") והסדרתו הנה לפי תקנות הבטיחות במקומות ציבוריים (אסיפות), התשמ"ט-1989 (להלן: "תקנות הבטיחות"). אירוע מסוג זה מחייב על פי התקנות טיפול מול מד"א, כיבוי אש ומשטרה. 
3. אירוע שאינו טעון רישוי ובו משתתפים למטה מ-200 משתתפים המהווה אסיפה לרבות עינוג ציבורי לפי חוק הבטיחות. אירוע מסוג זה מחייב לעדכן את המשטרה.

ויובהר, עמדת מרכז השלטון המקומי הנה כי מן הראוי כי הטיפול בהיבטי הבטיחות ואישור תוכניות בטיחות לגופן מסור על פי חוק לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ויבוצע אף הוא ע"י המשרד הנ"ל בכל סוגי האירועים המתקיימים תחת כיפת שמיים (טעוני רישוי ואלה שלאו).

בנוסף, האחריות לבדיקת בטיחות האירוע להבדיל מהאחריות לבטיחות במקום, אינה מוטלת על הרשות המקומית יחד עם זאת, תוכל הרשות לדרוש ממארגן האירוע במרחב הציבורי חוו"ד בטיחותית לפיה מתקיימים הסדרי בטיחות באירוע וכתנאי לקיומו, מבלי שהרשות תהא חבה בבדיקת חוו"ד, אלא רק חבה לדרוש את קיומה של חוו"ד כאמור. ראה לעניין זה עמדת מרכז השלטון המקומי במכתבי המנכ"ל מיום 31.5.2021 לפיגורות המשנה ליועמ"ש לממשלה (פלילי ואזרחי) ולמפכ"ל המשטרה מיום 21.6.2021 (רצ"ב).

זה המקום אף לציין בהקשר זה כי, בתיקון לסעיף 3(א)(2), כחלק מתיקון 34 לחוק, נקבעה חובת המשטרה לקבל אישור של "מורשה בטיחות" שאושר על ידי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים כתנאי למתן אישורה לאירועים מרובי קהל המתקיימים תחת כיפת השמים או שלא במבנה של קבע (פריטים 7.7.ה, ו-7.7.ז) . תיקון שנכנס לתוקף ביום 1.1.22. ואולם נכון למועד כתיבת חוו"ד זו, טרם גובש מנגנון הרשאה ל"מורשי בטיחות"; לא קיימת הגדרה בחוק ל"מורשה בטיחות"; ולא קיימים תקני בטיחות להקמת מתקנים באירועים מסוג זה. לפיכך, בהיעדר חקיקה משלימה מתאימה והיעדר תאריך יעד מחייב להשלמתה, נותר סעיף זה בבחינת "הצהרת כוונות" בלבד, ללא מתן מענה אמיתי לבעיית הבטיחות, המגיעה עד כדי סיכון חיים, באירועים אלו.

לדברים אלה נוספה המלצת וועדת חקר אסון הר מירון שפורסמה במרץ 2024, לאחרונה (ראה https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/state-commission-of-inquiry-mount-meron_reports_06032024), ועיקרה בתמצית הוא כי חברי הוועדה רואים בחומרה את אי הסדרת הסמכת "מורשי הבטיחות" בהתאם להוראות חוק רישוי עסקים בתיקון 34, וממליצים לסיימה בהקדם האפשרי.

בהתייחסות לכך שהסדרת אירועים טעוני רישוי טובה בהרבה מהסדרת אירועים שאינם טעוני רישוי, הומלץ להסדיר באופן רחב את כלל האירועים רבי המשתתפים כדלקמן:

"הצורך בהסדרה חוקית מקיפה של תחום האירועים רבי-המשתתפים ידוע לכול זה 30 שנה. אסונות מתרחשים, ועדות ממליצות, אך גלגלי השינוי מסרבים לנוע. יש לשים לדבר סוף. אנו ממליצים לקדם הסדרה מקיפה של תחום האירועים רבי-המשתתפים על כל סוגיהם. בתוך כך, יש לקבוע בחוק גורם מאסדר שיהיה אחראי לאישור אירועים אלו, ולהיבטי בטיחות בפרט, ובכלל זה לקבוע תנאים לקיום האירוע, לרבות בעניין תפוסת קהל.
אנו ממליצים שבשל חשיבות הנושא ונוכח היותו נתון במחלוקת בין-משרדית כבר עשרות שנים, משרד ראש הממשלה ייכנס לעובי הקורה ויביא להסדרת הנושא בהקדם האפשרי, בהתאם לכל ההמלצות בפרק זה. היות שבחיי אדם עסקינן, אנו ממליצים שהיועצת המשפטית לממשלה תפעל לקדם בדחיפות הנדרשת את ההסדרה החוקית, ולהביא מייד לפתרון ביניים שיכלול הנחיות ברורות בעניין האחריות של הגופים השונים."